מדינת ישראל מעודדת חיסכון במסגרת קופות הגמל השונות דרך ניכוי וזיכוי במס.  מאז 2008 חל שינוי בהתייחסות כלפי קופות הגמל והוא נחשב חיסכון משלים הדרך כלל . מהו ההבדל? כאשר מגיע המבוטח לגיל פרישה הכסף שהצטבר עובר למוצר פנסיוני אחר לצורך קבלת הקצבה. לא ניתן למשוך כספים מקופת הגמל רק לאחר קבלת קצבה מינימלית . כספי הקופה מנוהלים בבתי השקעות במגוון מסלולי השקעה ברמות סיכון שונות המותאמות לאופיו של כל חוסך.

על המעסיקים חלה החובה לפתוח קופות גמל לעובדיהם ולהפריש להם על פי חוק. גובה ההפקדות הינן 6.5% על חשבון המעסיק (לתגמולים), 6%  לפיצויים (ניתן להגיע גם ל – 8.33%  בסעיף זה)
ו – 6.5% משכר העובד.
כאשר מדובר בעצמאים, מקסימום שיעור ההפקדות עומד על 16.5% מההכנסה המזכה.
דמי הניהול המשולמים כיום בקופות גמל הינם  מצבירה בלבד  מהיתרה הצבורה כל שנה . חשוב לציין כי חברות הביטוח גובות סכומים גבוהים יותר מהקרנות המוצעות בתאגידים מקצועיים אבל התשואה השנתית גבוהה יותר בדרך כלל.

בדיוק כמו בחיסכון לטווח בינוני או ארוך  גם כאן ישנן דקויות רבות אשר מבדילות קופת גמל אחת מהשנייה. בנוסף, ישנה חשיבות גדולה למעקב מסודר אחר ההפקדות המבוצעות והתשלום בפועל של אשר נגבה על ידי חברת הביטוח / קרן הפנסיה / קופת הגמל. אחד הסודות הגדולים בקבלת תשואה גבוהה על הכסף היא גם דרך ניהולו. מדובר בכסף גדול שמצטבר לאורך השנים וכדאי שהוא יישאר בידי המבוטח.

באיכויות אנחנו מכירים את האותיות הקטנות של כל אחד ואחד מהקרנות המוצעות כיום וישנה חשיבות עצומה לידיעה ולהבנה העמוקה הזו. בחירת מסלול ההשקעה לפי רמת סיכון המותאם ללקוח לאופיו וצרכיו  וכמובן ניהול מו"מ רלבנטי בנוגע לדמי הניהול עם כל אחד מהגופים בהם מושקע הכסף.